אני שונאת לריב איתך. אף שהריבים שלנו קטנים ולא משמעותיים, יש כאלו שאפילו לא יקראו להם ריבים. ובכל זאת כל פעם שזה קורה הלב שלי נמעך. הבנתי מה הסיבה לריבים שלנו. את התקדמת כבר אל השלב בו המערכת יחסים יציבה ואת לא מפחדת עוד. כבר אין לך חששות של תחילת קשר. אני לעומתך עוד שם ובכל דקה תוהה מה את עושה, עם מי את מדברת, ומה את מרגישה.
אני שונאת לריב איתך. כי זה גורם לי לבכות ולהרגיש חלשה. לא כי אני פשוט אישה שבוכה מכל דבר, או שאולי כן. בכל רגע של כעס, עצבים או לחץ אני אבכה. אז אני אישה. אז מה ? זו החבילה ואת צריכה לקבל אותה. אם לא היית רוצה דרמות היית מחפשת מישהי גברית יותר.
אני שונאת לריב איתך. כי אני מפחדת שאם נריב תחליטי שנימאס לך מדרמות ואת ממשיכה הלאה. אני מפחדת פחד אטומי בכל פעם שאת מגלה עליי דבר שלא ידעת לפני כן, שאולי לא יתאים לך ותרצי מישהי עם פחות צרות, פחות סרטים, פחות אני.
אני שונאת לריב איתך. כי בכל פעם שאנחנו רבות אנחנו מבזבזות את הזמן שלנו. ויש כאלו שיאמרו שריבים זה חיוני לקשר בריא ואני מסכימה במידת מה. אבל אני מעדיפה בכל ליבי לשכב איתך במיטה לגעת ולאהוב, לנסות לבטא את הרגש שלי אלייך על אף שזה בלתי אפשרי. לנצור את המבט המופתע שלך בכל פעם שאני מורידה ממני את הבגדים. לנצור את הסיפוק שאני ורק אני גורמת לך ליהנות ככה. לנצור את התזוזות שלך , הקפיצות הקטנות האלו, נהנת מהמגע של השפתיים שלי שמנשקות אותך בכל מקום. אני מעדיפה לאהוב אותך מאשר לריב.
זה ניראה לי הגיוני, לא ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה