אני יושבת על הספה ומנסה להריץ בראש רגעים שעברנו
אחרי שכבר ציירתי על הקנווס הענקי שהיה תלוי בסלון שנים וגרם לי להיזכר בזכרונות לא נעימים. הבנתי שכדאי לשנות .
התקשרת ואמרת שאת מותשת ואני בתגובה שאלתי מתי אראה אותך. זה אולי לא הכי נחמד מצידי אבל מה אני אעשה , כל דקה בלעדייך כואבת לי כמו סכין. אני מתגעגעת לחיוך שלך ולנשיקות הקטנות שלך. אפילו לסה שאת לא מרשה לי לרדת לך כשאני במחזור כי את לא מוכנה להיות מסופקת כשאני לא. ומה אני אעשה כשאת מדברת איתי בקול הזה , האדיש, אני מודאגת שאולי זה כבר לא אותו דבר. ולמרות שלא עבר כלכך הרבה זמן מהיום ששאלתי אותך למה אנחנו לא ביחד, יש בי את הפחד הזה שיום אחד תקומי ותגידי שנמאס לך. את כל הזמן אומרת שהאהבה הזו חזקה ושבחיים לא תעזבי ושבזמן כלכך קצר נכנסתי לך ללב כלכך עמוק. אבל בכל זאת אני מפחדת, אלוהים יודע למה... או שלא, כי את פשוט מעולה בלהסתיר את מה שאת לא רוצה שידעו. מצד אחד אני אוהבת את זה כי את מאתגרת אותי בכך שאני לא יכולה לקרוא אותך בקלות כמו את האחרים, מצד שני אני שונאת את זה כי אני לעולם לא יודעת מה את מרגישה. וזה כל כך קשה להוציא את זה ממך. את לא רוצה שאדע ואני לא מבינה למה. הבנות שהיית איתן לפני היו שונות ממני ב180 מעלות. לא יכולת לסמוך עליהן ובכל זאת סמכת ונפלת. אבל אני לא כזו. אני נשבעת לך. אני רק מתחננת שתגידי לי מה את מרגישה. מתחננת שתבקשי שאבוא אלייך היום. ונעשה אהבה במשך שעתיים עד שהלחץ בחזה יגבור על התשוקה וננחת מחובקות על המיטה שלך. זה כל מה שאני רוצה. את האהבה שלך.
אחרי שכבר ציירתי על הקנווס הענקי שהיה תלוי בסלון שנים וגרם לי להיזכר בזכרונות לא נעימים. הבנתי שכדאי לשנות .
התקשרת ואמרת שאת מותשת ואני בתגובה שאלתי מתי אראה אותך. זה אולי לא הכי נחמד מצידי אבל מה אני אעשה , כל דקה בלעדייך כואבת לי כמו סכין. אני מתגעגעת לחיוך שלך ולנשיקות הקטנות שלך. אפילו לסה שאת לא מרשה לי לרדת לך כשאני במחזור כי את לא מוכנה להיות מסופקת כשאני לא. ומה אני אעשה כשאת מדברת איתי בקול הזה , האדיש, אני מודאגת שאולי זה כבר לא אותו דבר. ולמרות שלא עבר כלכך הרבה זמן מהיום ששאלתי אותך למה אנחנו לא ביחד, יש בי את הפחד הזה שיום אחד תקומי ותגידי שנמאס לך. את כל הזמן אומרת שהאהבה הזו חזקה ושבחיים לא תעזבי ושבזמן כלכך קצר נכנסתי לך ללב כלכך עמוק. אבל בכל זאת אני מפחדת, אלוהים יודע למה... או שלא, כי את פשוט מעולה בלהסתיר את מה שאת לא רוצה שידעו. מצד אחד אני אוהבת את זה כי את מאתגרת אותי בכך שאני לא יכולה לקרוא אותך בקלות כמו את האחרים, מצד שני אני שונאת את זה כי אני לעולם לא יודעת מה את מרגישה. וזה כל כך קשה להוציא את זה ממך. את לא רוצה שאדע ואני לא מבינה למה. הבנות שהיית איתן לפני היו שונות ממני ב180 מעלות. לא יכולת לסמוך עליהן ובכל זאת סמכת ונפלת. אבל אני לא כזו. אני נשבעת לך. אני רק מתחננת שתגידי לי מה את מרגישה. מתחננת שתבקשי שאבוא אלייך היום. ונעשה אהבה במשך שעתיים עד שהלחץ בחזה יגבור על התשוקה וננחת מחובקות על המיטה שלך. זה כל מה שאני רוצה. את האהבה שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה